|
לשרת במילואים בימים אילו היא זכות ולא חובה, שכן מעטים הם אילו המגיעים למילואים .
יחד עם זאת לתפיסתי ברגע שעלינו על המדים ...
חובתינו לשמור על הזכות שנתנה לנו לשרת את המדינה .
נכון להיום אני סגן אלוף במילואים כמפקד גדוד חי"ר קל.גדוד המונה מאות חיילים שהם בעצם אזרחים כמוני, אזרחים ששרתו בשרות חובה לפחות 3 שנים מחייהם ועכשיו הם חלק ממערך המגן והשומר על המדינה.
מדינת ישראל .
במהלך שנת 2008 שרתתי מעל 100 ימי מילואים , ובתוספת של מבצע " עופרת יצוקה" שרתתי כ 125 ימי מילואים .
ועל כך ועוד אני גאה .
אני גאה על אותם חיילי מילואים שהולכים איתי לאורך שנים במילואים .
אני גאה על אותם מתנדבים שבאים לשרת במילואים למרות שהן כבר סבים לנכדים .
אני גאה על לילות ללא שינה , על אחוות לוחמים ומפקדים .
על הקשר שנוצר בכל שרות מילואים עם החיילים הצעירים, כן , אותם חבר'ה שרק לפני כמה שנים הסתובבו ברחובות והתנהגו " כמו ילדים " .
אני גאה על חברות וארגונים שבמהלך המלחמה תרמו ,עזרו ופעלו למען מטרות נעלות ללא פרסום ורווח .
אחת הדוגמאות לכך היתה במהלך השבוע הראשון למבצע.
חברת טמבור תרמה מאות ליטרים של צבע על מנת לצבוע צינורות ענק שהיווה מגן לתושבי ניצן .
כל אדם שהיה מעורב בתהליך , ממזכירת המנכ"ל , דרך מנהל המחסן , אנשי השיווק וכן חברת הובלה שנתרמה לעניין ,חברת לוגיסטים .
כולם ללא יוצא מהכלל פעלו כמו מכונה משומנת של נתינה ענקית !!!
היה צריך לראות את ילדי ניצן והוריהם שעד לפני כמה ימים היו מבוהלים ועם עיניים פוחדות, כיצד הם מצטרפים לסטודנטים של בית הספר "שנקר לאומנויות " ,מציירים ונהנים מהחיבוק שהם קיבלו .
חיבוק של עם שלם .
לצערי , הזמן שניתן לחשיפת הפעילות בטלויזיה היתה מינורית ....
בכלל אני גאה על צבא שמורכב מכל כך הרבה פריטים שיוצרים את השלם
תמונות מהשרות האחרון במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ==>
|
